אכילת מצות בשעת עבודה

03.04.19

Question

שלום
האם מותר לעובד באפיית מצות לאכול מהמצות תוך כדי עבודתו או שיש בזה איסור?

 

Answer

שלום וברכה
תשובה: מובא בהלכות שכירות פועלים [סימן שלז ס"א]: פועל העושה מלאכה לבעל הבית בדבר מאכל, ה"ז אוכל ממה שהוא עושה אפילו אינו עושה לא בידיו ולא ברגליו רק שנושא על כתפו, ואסור לחסמו שלא יאכל. ע"כ.
וילפינן לה מדכתיב בפרשת כי תצא [דברים כ"ג כ"ה] "כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך, ואל כליך לא תתן". ודרשינן בגמרא [ב"מ פ"ז ע"ב] "כי תבא", בפועל הכתוב מדבר כמ"ש [שם כ"ד ט"ו] "לא תבא עליו השמש". "בכרם רעך", ולא של הקדש. ואכלת, ולא מוצץ [פירוש, לאכול היין ולזרוק החרצנים]. "ענבים", ולא ענבים ודבר אחר [דהיינו לאכול הענבים במלח ולמתקן כדי שיאכל הרבה]. "כנפשך", מה נפשך אם חסמת פטור אף נפשו של פועל אם חסמת פטור. שבעך, ולא אכילה גסה. "ואל כליך לא תתן", בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל [והיינו בשעת גמר מלאכה], ובשעה שאי אתה נותן אי אתה אוכל.

ומובא בגמ' ב"מ [פט, א]: תניא אידך, דיש, מה דיש מיוחד - דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו, אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה, פועל אוכל בו, יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה, דאין פועל אוכל בו. [פירוש, שמשעה שנותן את המים לקמח מתחייב בחלה, ובאותו הזמן מותר לפועל לאכול ממנו, וכמו שמותר לאכול בשעה שדש בשדה, אבל לאחר מכן כשמתחיל ללוש בידו, הרי זה לאחר שנתחייב בחלה, ואסור לאכול].
והקשו רבותינו הראשונים [תוס' רא"ש ועוד]  כיון דתנא לש, שהוא קודם, למאי איצטריך תו למיתני מקטף ואופה. ותירצו דכיון שיש דבר שמתחייב בחלה בשעת אפייה, אף על פי שלא נתחייב בשעת לישה, כגון דבר שתחילתו סופגנין, ואח"כ אפאו בתנור, כדאיתא בפרק כל שעה, גבי הסופגנין והאסקריטין אפאן באלפס פטורין, בתנור חייבין. וכן יש אופן שעשה בלילה רכה, שאין בה לישה, ולא מתחייב בחלה אלא מאפייה והילך, ולגבי קיטוף, איידי דקתני לש ואופה נקט מקטף.
ובמעייני החכמה [ב"מ פט ,א] תירץ, שמקטף היינו שמצרף עיסות קטנות לכדי שיעור חלה, ולפ"ז מובן מדוע הוצרך לשנות מקטף, משום שבשעה שלש עדיין לא נתחייב בחלה, כיון שאין שיעור חיוב חלה, ולאחר מכן כשמקטף מתחייב בחלה, ואסור לפועל אז לאכול.

ולפי זה, פועל שעובד במאפיית מצות יד לפסח, שהמנהג הוא ללוש עיסה פחות מכשיעור חלה כמבואר בשו"ע [או"ח סימן תנו ס"א], מותר לו לאכול מן המצות כל זמן שלא נצטרפו בסל לשיעור חלה, ואפילו לאחר שהניח את המצות בסל, מותר לו לאכול כל זמן שאין שם עדיין שיעור בכדי הפרשת חלה. ומ"מ אם זה תנור המופעל ע"י 'גז' בעל 'מסילה נעה' שבתוך התנור עצמו נמצא בו זמנית כמות של מצות המגיעות לשיעור הפרשת חלה, בכה"ג אסור לפועל או לכל אחד אחר לאכול מן המצות הללו קודם הפרשת חלה, כיון שכבר נתחייב בהיותם בתנור הלזה. ובכל מקום שמותר לפועל לאכול, אסור לבעל הבית למנוע את הפועל מאכילה כמבואר בשו"ע חו"מ [סימן שלז ס"א] אא"כ התנו מראש קודם תחילת עבודה, שאין לפועל רשות לאכול כלל תוך כדי עבודתו כפי שכתב הסמ"ע [שם ס"ק ג].

אמנם בשו"ת מנחת שלמה [ח"א סימן סח] חולק על כל הנ"ל ואומר שאע"ג שאין עיסה של אפיית מצות מתחייבת בשיעור חלה רק לאחר אפייה, מ"מ כיון שכבר לשו את העיסה, הרי זה כמי שנגמרה מלאכתו לחלה, אע"ג שעדיין יש כאן פחות מכשיעור, וזקוק לצירוף, מ"מ מצד עצמו כבר נגמרה מלאכתו לחלה, וכדאיתא בב"מ [שם] 'מידי מעשר קא גרים, גמר מלאכה קא גרים', והכי נמי גם כאן. וה"ה ליהודי שיש לו שותפות עם גוי בעיסה דבכה"ג פטור מחלה לגמרי, לא שייך לומר שפועל העובד במאפייה שכזו יוכל לטעון שהוא יכול לאכול כל זמן שלא נתחייב בחלה, אלא דנים את העיסה כאילו הייתה זו עיסה שמתחייבת בחלה ומאותה שעה הפועל אסור לאכול, ולא דמי לאפיית מצה שלבסוף מתחייב בהפרשת חלה.

נמצא - כיון שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים כדאי להתנות עם בעה"ב מראש, ואם כבר אכל, אין בעה"ב יכול לתבוע מהפועל דמי המצות.

Comments