מתבייש לבקש דמי תיווך על הדפסת ספרים

10.04.19

Question

שלום
ראש הישיבה ביקש ממני (יעקב) שאני תלמידו למצוא לו בית דפוס בו הוא יוכל להדפיס את ספרו החדש, והנה, ניגשתי אל אחד מבתי הדפוס בעיר ושאלתי, כמה יעלה להדפיס ספר זה, המדפיס נקב שהמחיר הוא 14,000 ₪ עבור 500 עותקים. אמרתי למדפיס שהספר אינו עבורי, אלא הוא עבור ראש הישיבה שלי, אלא שאני מתבייש לבקש מ'ראש הישיבה' דמי תיווך, ועל כן בקשתי מהמדפיס שיוסיף עוד 1.000 ₪ על המחיר עבור ההדפסה, ויהיה זה עבור התיווך,  וכן אמרתי למדפיס שלא יאמר דבר לראש הישיבה יען כי אני מתבייש בזה. המדפיס שהוא אדם ירא שמים מיד ניגש אל אחד הדיינים ושאל אותו האם הדבר כשר ונכון לעשותו או לא. מה דעתכם בזה.

 

Answer

שלום וברכה
תשובה:


לכאורה היה מקום לומר שאתה יכול ליטול שכרך מראש הישיבה עפ"י מה שכתב הרמ"א בחו"מ [סימן רסד' סעיף ד'] וז"ל: וכן כל אדם שעושה עם חברו פעולה או טובה, לא יוכל לומר בחנם עשית עמדי הואיל ולא ציויתיך, אלא צריך ליתן לו שכרו, עכ"ד. וכן כתב בספר פתחי חושן [שכירות  פרק יד ס"ק ז] שאין חילוק בין אם הוא חבירו הטוב או קרובו או דודו או בן דודו, ובנד"ד - תלמידו, וכיוצא בזה כתב בשו"ת מהר"ש ענגיל [ח"ג סימן טו]. ואם יעקב חפץ לתבוע שכרו מראש הישיבה עפ"י דברי הרמ"א הנ"ל, עליו לתבוע זאת בפיו ולא בהבלעה ללא ידיעתו, כיון שמחזיק לו טובה שלא כדין.

אמנם, כיון שאתה מתבייש לתבוע שכרך מדין הטובה שעשית, ואתה רוצה לקבל שכרך כדין מתווך בהבלעה, וטענתך שאין אתה מחוייב להודיע לראש הישיבה ע"ז, כיון שיש רגילות ליטול שכר תיווך בכה"ג, יש לעיין בזה, דהנה דיני "סרסור" ומתווך הובאו בשו"ע [חו"מ בסימן קפה'] ושם כתב הרמ"א [סעיף י'] כי השדכן הוא כמו סרסור [וה"ה למתווך שדינם שוה]. ומבואר בשו"ע שהסרסור הוא שליח של המוכר ומייצג את המוכר בשעת המכירה, וגם מבצע את הקנין מטעמו, ופעמים יכול לקבל החלטות על דעת עצמו לטובת המוכר. ואינו מקבל שכרו אלא מהמוכר ששלחו כפי הסך שקבעו ביניהם מראש, וזה הנקרא שליח בשכר. ויעקב אינו שליח בשכר. לעומת זאת המתווך והשדכן של ימינו אינם מייצגים שום צד (פעמים שכן) רק שהם מיוזמתם מעלים הצעה למשא ומתן בין הצדדים ועליהם לגשר בין הצדדים ולהביא אותם לידי גמר או פעמים מראים מקום וכו'.

ועולה מדברי הפוסקים שאין מתווך והדומים לו יכולים ליטול שכר תיווך על דבר שאין מנהג העולם ליטול עבורו שכר תיווך, דהיינו אם ראובן ביקש משמעון לקנות עבורו ככר לחם מהחנות, אין שמעון יכול לתבוע שכר תיווך עבור זה, יען כי אין מנהג כזה, ופשוט.  אמנם, ישנו חילוק בדין המתווך, שאם אדם שכר מתווך, דינו  כסרסור או פועל, ואם המתווך הציע את עצמו, דינו "כיורד לשדה חברו ונטעה שלא ברשותו" [כ"כ הגר"א בחו"מ סימן פז ס"ק קיז' וז"ל: דין השדכנות כתב מהר"ם [פרק הכותב פ"ה א'] שהוא מדין יורד לשדה חבירו שלא ברשות שאם היתה השדה עשויה ליטע שאומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה, כמו שאיתא ב"מ [ק"א ע, א] והוא כמו סרסור כמ"ש לקמן בסי' קפ"ה סעיף י' בהגה"ה וכמו שצריך ליתן לסרסור וכו']. ונ"מ לעניין שכרו של המתווך, שאם דינו כפועל, חייב לשלם שכרו ביומו וג"כ חל איסור "הלנת שכרו", משא"כ אם דינו "כיורד לשדה חברו" וכו', לא חלים דינים אלו [עיין בספר הליכות ישראל סימן א'].

וראיתי בספר קובץ תשובות להגרי"ש אלישיב זצ"ל [חו"מ סימן רה'] שנשאל האם יכול להבליע דמי תיווך מחמת בושה וז"ל: השאלה היא אם פלוני התבקש לקנות קבר ע"י תושב חוץ ולא נעים לו לומר שהוא רוצה דמי תיווך, האם הוא יכול לומר לקונה שמחיר הקרקע היא יותר מהמחיר שהחברא קדישא דורשת, ולכלול במחיר גם את הסכום שהוא רוצה להרויח. ע"ד השאלה, הדבר תלוי בזה אם שייך בקניית מקום קבר עניין של תיווך, היינו, שאין לו אפשרות להתקשר בעצמו עם הח"ק ולברור לו מקום יפה כאוות נפשו, באופן כזה רשאי האיש אשר אליו פנה לזקוף דמי תיווך על מחיר הקרקע, ולהודיעו שהקרקע עולה כו"כ. ברם, אם למעשה אין לו כל צורך במתווכים, ובידו היה לפנות בעצמו לח"ק, ולקבל את המקום אשר לבו חפץ במחיר הקבוע אשר הם דורשים מן האיש הנ"ל, בכה"ג אין שום מקום להעלות על המחיר. עכ"ל.

עולה מדברי הגרי"ש זצ"ל שבכל מקום שהמתווך לא גרם הנאה כל שהיא למשלחו אינו יכול לתבוע שכר בהבלעה, אא"כ דורש בפירוש את שכרו מהא דכתב הרמ"א לעיל מדין עושה טובה, או מדין תיווך אם זה בגדר דבר שנוהגים ליטול עליו שכר. הא בלאו הכי הדבר אסור וכנ"ל. ובנד"ד ראש הישיבה יכל להגיע לדפוס בעצמו וגם לקבל את אותו מחיר להדפסה ואין כאן שום טובת הנאה מצדך. ואינך יכול ליטול 1.000 ₪ בהבלעה.

ולגבי שאלת המדפיס האם הוא יכול ליתן ליעקב 400 ₪ מתוך המחיר שנקב, דהיינו שהמדפיס מצדו יתן ליעקב את שכר טרחו. יש לעיין בזה, שמא הדבר דומה למ"ש השו"ע [חו"מ סימן קפג ס"ו] גבי שליח שהוסיפו לו אחת יתרה,  דנחלקו הפוסקים מחמת מה הוסיפו לו, אם מחמת המעות של המשלח או מחמת השתדלותו של השליח דאם הוא דבר שיש לו קצבה דחולקין [עיין שם בסמ"ע ס"ק יח], ואם אין לו קצבה הכל למשלח. ובנד"ד ההנחה מהמחיר הנקוב הוא כמי שהוסיפו לו אחת יתרה [יעוין בספר משפטי התורה ח"ב סימן לד]. ואכמ"ל. ומ"מ 200 ₪ יכול יעקב ליטול מהמדפיס.

Comments