שותה קפה יותר מכולם

14.04.19

Question

שלום וברכה
אנחנו חבורת אברכים שהחליטו שכל אחד מבני החבורה ישתתף בהוצאות השתייה חמה בכולל, אשר על כן כל אברך ישלם 20 ₪ בחודש לשמעון שהוא אחראי על  קניית המוצרים, וכך יוכלו לקנות קפה, חלב, כוסות וכו'. והנה, ראש הכולל קיבל את ראובן – 'אברך חדש', להיות גם הוא נמנה עם חברי הכולל המצויין, ואף הוא נתן 20 ₪ לשמעון עבור הוצאות הקפה וכו'. והנה חודש לאחר מכן שמעון פנה לכל האברכים והודיע להם שמעתה כל אברך ישלם 30 ₪ לחודש עבור הוצאות הקפה וכו'. כשנשאל שמעון לפשר הדבר, השיב דהתברר לו שראובן האברך החדש שותה כל יום יותר מעשר כוסות קפה, ובכל יום מכין לעצמו גם כמה כוסות של 'שוקו חם', ומחמת כן הקפה, החלב, והכוסות נגמרים מהר יותר מהרגיל. שמעון חשש להוכיח את ראובן על הפרזתו בשתייה יתר מן הרגיל והמקובל בכולל, לכן בא לשאול כמה דברים: א. האם אפשר להוציא את ראובן מן השותפות. ב. האם ניתן לחייב את ראובן על כל מה ששתה יתר על חבריו. ג. האם אפשר לחייב את ראובן מכאן ולהבא לשלם יותר מכל חברי הכולל אם רצונו להמשיך את השותפות.

 

Answer

שלום וברכה

תשובה: 
יש לפשוט את ספקותיהם של האברכים מהסוגיא בפסחים [פט, ב] העוסקת בחבורה שנמנו על קרבן הפסח לבל יעברו על איסור של 'נותר'.  
וז"ל הגמ': איבעיא להו, בני חבורה שהיו ידיו של אחד מהן יפות (רש"י - ממהר לאכול הרבה) מהו שיאמרו לו טול חלקך וצא, מי אמרינן מצי אמר להו הא קבילתון, או דילמא מצו למימר ליה כי קבלינן לתיקוני זביחה (רש"י - שלא יהא נותר, ושיערנוך למאכל שאר בני אדם)   אדעתא דאכלת טפי מינן לא קבלינך. ע"כ.

ומסקנת הגמ' היא דמי שידיו יפות דהיינו ממהר לאכול יותר מחבריו רשאין בני החבורה לומר לו טול חלקך וצא. לא מבעיא באכילת חולין אלא אפילו בקרבן הפסח החמור דינא הכי. ולסיום הסוגיא מביאה הגמ' מעשה ברב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דעריבו ריפתא בהדי הדדי, אדאכיל רב הונא בריה דרב יהושע חדא, אכיל רב פפא ארבע. אמר ליה פלג לי (בא נחלוק חצי חצי) אמר ליה קבילתון, וכו'. הקשה עליו רב הונא בריה דרב יהושע מכמה ברייתות ורב פפא תירץ את כולם, עד שהקשה עליו מהברייתא המוכיחה להדיא שגם מאכילת חולין יכול לסלק את מי שידיו יפות. ורק אז הסכים רב פפא לחלוק לו. אזל רב הונא בריה דרב יהושע עריב בהדי רבינא, אדאכיל רב הונא בריה דרב יהושע חדא אכיל רבינא תמניא, אמר מאה פפי ולא חדא רבינא. ע"כ. (יעוין בסוגיא במרכבת המשנה שכתב לבאר את החשבון).

עולה מהסוגיא הנ"ל דכאשר בני חבורה נמנו יחד לקניית מזון לסעודה וכדומה ואחד מבני החבורה ממהר לאכול יתר על חבריו, יכולים לומר לו ליטול את כספו או חלקו במזון ולצאת. וכן הוא במאירי [שם] וז"ל: בסעודת חולין שמתערבין בה בני אדם כגון בפונדקאות וכיוצא בהם, אם היה אחד מהם גרגרן רשאים להוציאו ממקומם בחלקו, ואם אינו גרגרן אין רשאין. ע"ש.

ואכן, כך פסק הרמ"א בהלכות שותפים [חו"מ סימן קעו ס"י] בשם האגודה (פסחים פ' האשה דף פ"ט) דבני חבורה האוכלין יחד ואחד אוכל הרבה, יכולין אחרים לסלקו. ע"כ.

מעתה נראה שיכולים אברכי הכולל לומר לראובן ליטול את חלקו במעות ולצאת מן החבורה דהיינו מן השותפות ולקנות לעצמו קפה וכו'.

אולם לגבי שאלת אברכי הכולל אם אפשר לחייב את ראובן על חודש שעבר על מה שכבר שתה יתר על חבריו, אינם יכולים. הדברים כתובים להדיא בפ"ת [ס"ק יא] בשם תשובת הכנסת יחזקאל [סי' פ"ח] העולה מדבריו דאין יכולין בני החבורה לתבוע על העבר מה שאכל יותר עד עתה, שכל זמן דלא פירקו את השותפות, דין שותפות יש להם שיאכל כל אחד כפי רצונו, ע"ש.

לגבי השאלה אם יכולים לחייב את ראובן לשלם יותר בכל חודש על מנת להיות שותף בהוצאות, בודאי שיכולים לעשות כן אם ראובן חפץ בכך.

כל זה כתבנו מעיקר הדין ולהלכה. אמנם בודאי שעדיף לנקוט במשנה זהירות לבל יפגעו ברגשותיו של ראובן, ויתכן מאוד שמצד ההנהגה הנכונה כדאי לחברי הכולל לשלם יותר כל אחד מכיסו ולא לבייש את ראובן שהרי מצווים אנו בני אברהם יצחק ויעקב ליתן את כל ממוננו ובלבד שלא לעבור על איסור אחד מן התורה. והאמת והשלום אהבו שהם נר לרגלינו.

Comments