רוצה לעלות לארץ ישראל ולהביא עמו בהמות דקות

15.04.19

Question

שלום הרב
אני גר בספרד ובקרוב אני רוצה לעשות עלייה לארץ ישראל עם כל המשפחה, העסק שלי כאן בספרד הוא גידול בהמות דקות כמו עיזים וכבשים וכדומה, אני רוצה להעלות את כל הצאן שלי לארץ ישראל ולפתוח חווה משלי, אך אמרו לי שאסור לגדל בהמות דקות בארץ ישראל. רציתי לדעת האם נכון הדבר, ואם כן, האם יש היתר לזה כיון שזה מקור הפרנסה היחיד שלי שאני מכיר ויכול להיות שעלייתי לארץ ישראל תלויה בהיתר זה?
תודה רבה לכבוד הרב.

Answer

שלום רב
תשובה:
 הדבר אכן אסור על פי הפוסקים, אמנם בזה"ז יש מקום להתיר זאת בפרט אם אין הצאן רועה בשדות אלא כלוא בתוך דיר ולכן במקרה שלכם יש להתיר.

איתא בטור [חו"מ סימן תט] דאין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אפילו אם מגדלם בתוך ביתו, ואפילו אם אין הבהמה שלו, דאין אדם חוטא ולא לו, ומ"מ כיון שדרך בהמה דקה לצאת ולהזיק גזרו מחששא שתצא וכו'. והביאו הסמ"ע [ס"ק א]. וא"כ יש לתמוה על מה סומכים היום בארץ ישראל לגדל בהמות דקות. ושו"ר בשו"ת שבט הלוי [ח"ד סימן רכז] שנשאר בצ"ע בזה על מה סמכינן האידנא, ע"ש. ואע"ג שהשו"ע [שם] התיר, ה"מ בזמנם שלא היו שדות למרעה בא"י. משא"כ בזמן הזה שישנם שדות בשפע ב"ה, יש לדון אם חזר האיסור.

וננסה לבאר בקצירת האומ'ר, הנה מובא בגמ' [ב"ק עט, ב] תנן אין מגדלין בהמה דקה בא"י וכו'. ופרש"י – משום ישוב אר"י שמבעיר את השדות, וכל שדות אר"י סתמן דישראל. ובהמשך דברי הגמ' [שם פ, א] מבואר ברש"י שהוא ג"כ מטעם דבהמות דקות רועות בשדות אחרים וגוזלות את הרבים. ובתוס' [ד"ה אין מגדלין בהמה דקה עט, ב] כתבו שאפילו בבית אסור לגדל בהמה דקה , ודייקו כן מאותו מעשה בחסיד אחד שקשר את העז לקשרי מטתו, ואפילו הכי הוכיחו אותו חז"ל ולא רצו להיכנס לביתו. וכ"כ הרא"ש [סימן יג].

אמנם בחידושי הרשב"א [ד"ה והא] דחה דברי התוס' והרא"ש הנ"ל, ואמר שדוקא ע"י עצמו אסור לגדל בהמות דקות בא"י, אבל ע"י רועה מותר, ע"ש. וטעמו של הרשב"א שכל שאין חשש שהבהמות ירעו בשדות אחרים מותר לגדלן, ונראה שנקט כטעמו השני שהוזכר ברש"י לעיל שהוא משום גזל. ולא חשש הרשב"א לטעמא דישוב א"י, דאל"כ מאי מהני רועה, הלא סו"ס הולכים הבהמות ומשחיתים את ישוב א"י.

והנה בספר פתחי חושן [הלכות נזיקין פ"ה ס"ק צה] הביא משמיה דהרמ"ע מפאנו בשו"ת [סימן פה] שכתב שיש לחלק, שדוקא אם מגדלין את הבהמות ע"י שילוח הרגל, אבל אם הם נמצאים במכלאות ומכניס להם מזונות, לא גזרו חז"ל בכה"ג ומותר. ותמהו על דבריו בתשובת עמודי אש וביש"ש [פ' מרובה סימן לה].

ומ"מ, נלענ"ד דבזמן הזה רוב המגדלים בהמה דקה באר"י סומכים על דברי הרמ"ע מפאנו הנ"ל. ועוד שיש לצרף את דעת הרשב"א שהתיר ע"י רועה צאן, ונראה שגם הרשב"א יודה שאם הבהמות אינן יוצאות כלל לחוץ, כ"ש שמותר, דזיל בתר טעמא. וצריך ליישב מדוע נשאר בשבט הלוי בצ"ע.

ועתה ראיתי שכבר נשאל בזה הגרע"י זצ"ל בשו"ת יבי"א [ח"ג חו"מ סימן ז] והביא משמיה דהגרצ"פ פראנק זצ"ל בשו"ת הר הצבי שהעלה ג"כ להתיר גידול בהמות דקות בא"י, וטעמו ונימוקו עימו דכיון שהיה זמן בעבר שהתבטלה הגזירה, שוב אין הדבר חוזר אלא ע"י מניין חדש. והגרע"י כתב להשיב על דבריו, והאריך בדין אם אמרינן בטלה התקנה או לא, ואם בטלה אם חוזרת וכו', ובסוף דבריו העלה הרב דאע"ג שטעם הגזירה בצדו והייתה תקופה שבטלה טעם הגזירה, מ"מ אין צריך מניין חדש של חכמים בכדי להחזיר את האיסור, אלא האיסור חוזר מעצמו, וכיון שבזמן הזה אנו יושבים בא"י ב"ה, ורוב הקרקעות שייכות לישראל, ממילא חוזרת הגזירה למקומה, ואין היתר לגדל בהמות דקות בזמן הזה בארצנו.

וכדברי היבי"א פסק ג"כ בשו"ת זכרון יהודה [גרינוולד הובא בכתב יד משמיה דהרב יצחק שמואל שכטר], וכן פסק בספר דיני ממונות להגאון עזרא בצרי [ח"ד עמ' קלב], ומאידך דעת הגרצ"פ פראנק זצ"ל ובעל שו"ת ציץ אליעזר להתיר, ושו"ר בשו"ת תשובות והנהגות [ח"ג סימן שכב] שג"כ העלה להתיר בזמן הזה.

ויתכן שגם מרן השו"ע יודה לחילוק הנ"ל, דהא תלה הדבר בטעם, וא"כ מה שחילקנו לעיל בשם הרשב"א והרמ"ע מפאנו יש מקום לומר ג"כ בדעת מרן. ולולא דמסתפינא הייתי אומר שגם היבי"א יודה היום שיש צד להקל [שהרי תשובתו נכתבה למעלה מ 40 שנה ויותר ויתכן שהמציאות השתנתה בדרך גידולי בהמה דקה, אלא א"כ נאמר שהרב סבר דלא אזלינן בתר טעמא כלל, והגזירה בעינה עומדת], דכיון שכל הבהמות הדקות בימינו כלואים, וכמעט שאין שום רועי בהמות דקות הרועים בשדות חוץ מהישמעאלים לכן מי שמקל בזה יש לו בודאי על מי לסמוך.
בח"ח [ב"ק עט, ב] הביא ששמע מהגר"ח קניבסקי שליט"א ששאלו את החזו"א שחז"ל אסרו לגדל בהמה דקה בארץ ישראל, והשו"ע כתב שבימינו מותר, כי אין שדות בארץ ישראל. מה הדין בימינו שיש שדות בארץ, ואם כן ייצא שוב שאסור לגדל בהמה דקה, והשיב, שהשו"ע כבר התיר.

מסקנה דדינא: מי שמגדל בהמה דקה בא"י בזמן הזה במכלאות, יש לו על מי לסמוך. והמחמיר שלא לגדלם כלל בא"י כדברי היבי"א ודעימיה תע"ב. אמנם במקרה דידן כיון שהדבר תלוי ג"כ בעלייתכם לארץ ישראל יש להתיר וכדאי להקפיד לגדלם אך ורק בתור הדיר ואז ההיתר הוא יותר בשופי.
 

Comments