ראובן מכר דירה בארץ ישראל לשמעון ולבסוף התברר ששמעון הוא שליח של אמו הנכריה

02.07.19

Question

שלום
מעשה בראובן שמכר את דירתו בא"י לשמעון שביקש לרשום את הדירה על שם אמו, שמעון היה נראה לראובן במראה חיצוני כבן תורה לכל דבר, אולם, לאחר מכן התברר לראובן ששמעון רכש את הדירה עבור אמו שאמורה להגיע מחו"ל לדור בארץ ישראל, אך אמו של שמעון אינה יהודיה כלל אלא נוצריה, ואילו שמעון עבר תהליך גיור בהיותו קטן, ואמו היא זו שהעבירה לו כסף בכדי שיקנה עבורה דירה בא"י כדי שתוכל לדור בקרבת מקום ליד בנה.
ראובן נרתע מהתקלה שבאה על ידו שהרי בסופו של דבר נמצא שמכר קרקע בא"י לעובדת ע"ז, והרי הכתוב זועק "לא תחנם", דהיינו לא תתן להם חניה בקרקע, דאסור למכור בתים ושדות לעכו"ם בארץ ישראל, ולמדו רבותינו בגמ' ע"ז [כ, א] דאסור להניח לעכו"ם שישבו בארץ ישראל אפילו ישיבת עראי, עד שיקבלו עליהם שבע מצוות 'בני נח', שנאמר "לא ישבו בארצך" [שמות כג לג], ואפילו לעבור לסחורה ממקום למקום אסור להניחם, ויש סוברים שאין הלאו על העברה ממקום למקום אסור אלא בשבע אומות בלבד, אולם על ישיבתם מוסכם שאסור לכל הגויים כולם. (לאפוקי ישמעאלים או שאר אומות שאינם עובדי ע"ז שישנם ראשונים הסוברים שאין איסור מכירת קרקעות לגויים שאינם עובדי ע"ז, יעוין ביביע אומר ח"ח בזה, ויש מי שרצה לומר דה"ה לנוצרים, שיש חילוקי דעות אם מצווים הם על השיתוף ואכמ"ל). מעתה שואל ראובן האם הוא יכול לבטל את המקח מדין מאי דאמרינן בתמורה [ד. ב] 'כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אם עביד לא מהני'.

 

Answer

שלום וברכה

תשובה:
 הנה, בשלמא במכירה שנעשתה באיסור ריבית ורוצה אחד הצדדים לבטל המקח מחמת האיסור, ביאר הסמ"ע [חו"מ סימן רח' ס"ק ג] שאם ניתן לקיים את המכר בלא איסור, המקח קיים, ולכן ברבית כיון שאפשר לקיים את המקח בהיתר ע"י החזרת הריבית או ע"י 'היתר עיסקא', ממילא בדיעבד המקח קיים אע"ג שעשו איסור בתחילה. משא"כ בנד"ד א"א לקיים את המקח בלא איסור ולכן יש לבטל המקח. ואף הש"ך הסכים לדעת הסמ"ע והוסיף דאין זה איסור שבדה מלבו כמו שכתבו התוס' בתמורה [שם] אלא זה איסור עומד וקיים, ובהא אפשר שכו"ע מודים דע"ז דיבר רבא דלא מהני.
וכן דעת הט"ז שחילק דדוקא במכירה בשבת שאין האיסור הוא בגוף המכירה אלא יומא הוא דכגרים מהני, אבל במכירת קרקעות לגוי בא"י שהוא איסור בגוף המכירה אי עביד לא מהני.

אלא שיש לדון בדעת נתה"מ [ס"ק ב] שכתב אין אומרים אי עביד לא מהני רק במקום שיתוקן האיסור שעשה אם יבוטל המקח, הלכך המוכר בשבת, אף אם תתבטל המכירה כבר עבר על איסור מקח וממכר בשבת, שעשה מעשה מכירה, וכן השוחט בשבת שאף אם לא תועיל השחיטה להכשיר הבשר לא נתקן האיסור, שכבר עבר על נטילת נשמה, בכה"ג אמרינן דאי עביד מהני.

ולכאורה לאור דברי הנתיבות, בנד"ד כבר עבר איסור בעצם המכירה, ואף אם נבטל את המכירה לא יועיל לתקן את האיסור שעשה, וממילא אין ראובן יכול לבטל המקח. אא"כ מדובר בזמן שיד ישראל תקיפה וניתן לבטל הקניין, או אז יש מקום לומר שתוקן האיסור כיון שבטלה המכירה, אמנם בזה"ז לא ניתן לבטל את המכירה לגוי, דהא לא ישמע לנו, ומה גם שמנהג המדינה מסייע לו.

וראיתי בקובץ הישר והטוב [ח"ח מקח וממכר] שדן בכעין זה בארוכה והביא לאחד מקמאי שפסק לבטל המקח מטעמו של רבא הנ"ל. אולם, בהמשך דבריו הביא שם הכותב ראיות רבות שהביאו אחרונים, דבכל גוונא שמכר יהודי קרקע לגוי בא"י אע"ג שעבר על איסור "לא תחנם", המקח חל.

ועיקר ראייתו מהא דאיתא במשנה גיטין [מז, א] וז"ל המשנה: המוכר את שדהו לגוי, לוקח ומביא ממנו ביכורים מפני תיקון העולם ע"כ. מבואר בפשטות שהקנין חל, ועכ"פ הבבלי והירושלמי לא דנו כלל לבטל המקח מדין אי עבד לא מהני. וכן תמה הגרש"ז אוירעבך זצ"ל במעדני ארץ [שביעית סוף סי' י"ז] ע"ד האומרים שיתבטל הקנין משום דאי עביר לא מהני. וכן פוסק החזו"א [זרעים סי' י' סק"ו] וז"ל: ואותן שמוכרין ע"י עצמן ולא ע"י שליח פרדסיהן לנכרי אף שעוברים בזה משום לא תחנם מ"מ הוי מכירה עכ"ל. ע"ש.

עוד יש לדון בדבר עפ"י דברי רעק"א [בהגהותיו] שכתב, מקח הנעשה באיסור ע"י שליח תלוי במחלוקת רבינא ורב סמא [ב"מ י, ב] אם קי"ל כלישנא דשליח בר חיובא (דהיינו שגם השליח מוזהר על הדבר) דרק אז אומרים 'אין שליח לדבר עבירה' שהרי גם הוא מוזהר על הדבר וא"כ כשהשליח לא נשבע המקח קיים, אבל ללישנא דאי בעי עביד אי בעי לא עביד, אף באופן זה השליחות והמקח בטלים, דאין שליח לדבר עבירה. [פ"ח שם הערה נה]. ולמסקנה צידד רעק"א שהמקח בטל.
ומעתה בנד"ד, שמעון אף הוא מוזהר שלא למכור בית לעכו"ם בא"י, אלא שכאן הוא להיפך שאין שמעון שליח של ראובן אלא של אמו ובזה יש לו איסור של מסייע.

מ"מ לדינא יש להתיישב בדבר, דהא מסתימות הפוסקים נראה שהמקח חל בדיעבד ואין מקום לבטלו. וכן העלה בקובץ הישר והטוב הנ"ל להלכה שאין לבטל את המקח בדיעבד. ע"ש.

Comments