ברית מילה בשבת

26.07.19

Question

שאלה:
בשבת הקרובה תערך בקהילתנו ברית מילה וקידוש לכלל מתפללי בית הכנסת, ורצינו לשאול איך לנהוג, האם לערוך קודם את הברית ורק לאחר מכן את הקידוש. ואם יצאו הקהל ידי חובתם בשתית רביעית יין של ברכות המילה?

 

Answer

תשובה:
במידה וברית המילה נערכת בבית הכנסת מיד לאחר התפילה יש להקדים את הברית מילה למצות קידוש של שבת. ומנהג ירושלים וחלק מקהילות הספרדים לצאת ולהוציא ידי חובת קידוש של שבת בשתית רביעית יין מכוס ברכות המילה. אולם מנהג האשכנזים לקדש את השבת על כוס אחרת כי אין עושים מצוות חבילות חבילות. 

מקורות:
נהגו ברוב קהילות ישראל בשבת שנערכת בה ברית מילה בבית הכנסת, להקדים למול את הבן קודם קידוש של שבת. כי אומנם מצות קידוש בשבת היא מצות עשה מהתורה כמו שכתב הרמב"ם בפרק כ"ט מהלכות שבת וכמו שנפסק בשו"ע סימן רע"א סעיף ב', מצות מילה קודמת, לפי שגדולה מצות מילה יותר מכל מצות העשה שבתורה כמו שכתב בטור יו"ד ריש סימן ר"ס ומקורו במשנה נדרים דף ל"א ע"ב, לפי שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות ששלוש עשרה פעמים נזכר 'ברית' בפרשת מילה. וגם דוחה את השבת. ואמרו בזבחים דף פ"ט ע"ב: "כל המקודש מחבירו קודם את חבירו". שיש להקדים את המצוה המקודשת יותר, לחברתה. ונתבאר בטור ובבית יוסף יו"ד סימן ר"ס שמצות מילה קודמת אפילו למצות קרבן פסח שיש בביטולה חיוב כרת, והטעם כתב בבית יוסף כי מצות מילה עדיפה ממנה לפי שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות. וראה בהגהות יד אברהם (ריס סימן ר"ס) שהעלה מדברי הטור הללו שמצות מילה קודמת אפילו למצות ציצית שהפליג הטור בשבחה באורח חיים סימן כ"ד ששקולה כנגד כל המצות שבתורה.

אלא שנחלקו הפוסקים בשאלה אם נכון לצאת ידי חובת קידוש של שבת על כוס ברכות המילה, לפי שקיימא לן, אין עושים מצוות חבילות חבילות, כדרך שאמרו בגמרא פסחים דף קב ע"א: "בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום, מביאין לו כוס של יין, ואומר עליו קדושת היום ושני אומר עליו ברכת המזון, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך. גמרו (סעודתן), כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון, והשני אומר עליו קדושת היום". ושאלו בגמ' שם עמוד ב' אמאי, ונימרינהו לתרוייהו אחדא כסא. אמר רב הונא אמר רב ששת, אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד. מאי טעמא? אמר רב נחמן בר יצחק, לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות", עכ"ד הגמ'.

וכך פסק הרמב"ם בפרק כ"ט מהלכות שבת (הלכה יג) "היה אוכל וגמר אכילתו עם הכנסת שבת מברך ברכת המזון תחלה ואחר כך מקדש על כוס שני, ולא יברך ויקדש על כוס אחד שאין עושין שתי מצות בכוס אחד, שמצות קידוש ומצות ברכת המזון שתי מצות של תורה הן", עכ"ל. וכך פסק בשו"ע או"ח סימן רעא סעיף ו.

וכתבו התוספות (שם ע"ב ד"ה אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד) "ויש נוהגין בחופה מטעם זה שלא לומר שבע ברכות על כוס ברכת המזון אלא מביאין כוס אחר, ואין מברכין על השני בורא פרי הגפן כיון שכבר בירך על כוס ברכת המזון, כי אין נכון לברך פעמים. אך רבינו משולם היה אומר הכל על כוס אחד דלא דמי לברכת המזון וקידוש דתרי מילי נינהו, כדאמרינן בסמוך, אבל הכא חדא מלתא היא דברכת המזון גורם לברכת נישואין וברכת אירוסין ונישואין נהגו לומר על שתי כוסות, וטעמא דרגילים זה בלא זה כדאמר בכתובות (דף ז ע"ב) מברכין ברכת האירוסין בבית אירוסין וברכת חתנים בבית חתנים ועוד דנהגו לקרות כתובה בינתים והוי הפסק ולכך מתכוונים ולכך צריך ב' כוסות", עכ"ל.
וטעם שאין עושין מצוות חבילות חבילות מבואר ברשב"ם בפסחים (שם) כדי שלא יראה עליו כמשוי, וכן פירש רש"י בסוטה (דך ח ע"אד"ה חבילות) וכן פירש תוס' (שם ד"ה והא).

מכאן תעלה לכאורה המסקנה שאין לצאת ידי חובת קידוש של שבת בכוס הברכה של המילה, מהטעם האמור בגמרא שאין עושים מצוות חבילות חבילות, וטעמו של רבינו משולם אינו שייך כאן, כי אי אפשר לומר אם אין מילה אין קידוש כדרך שאמר באירוסין ונישואין.
אלא שמנהג ירושלים להקל ולצאת ידי חובת קידוש בשתית רביעית יין מכוס המילה, כמו שכתב בספר פרי האדמה (ח"א דף ל"ג) הובאו דבריו בפשטות בשובע שמחות (עמוד ע"ו), ומנהג זה צריך ישוב לפי שהנה נסתר מדברי הגמ' תוס' והרמב"ם שאין עושים מצוות חבילות חבילות.
אומנם מלשון הרמב"ם שכתב, "ולא יברך ויקדש על כוס אחד שאין עושין שתי מצות בכוס אחד שמצות קידוש ומצות ברכת המזון שתי מצות של תורה הן", יש לדייק שרק בשתי מצות של תורה אמור הכלל שאין עושים מצוות חבילות חבילות, שכך דייק לכתוב בסוף דבריו "שתי מצות של תורה". וכידוע דעת הרמב"ם שבהזכרת קדושת השבת לבד יוצא ידי חובץ קידוש מן התורה, ומעיקר דין תורה אין צריך לקדש דוקא על היין. ובזה יתיישב קצת מנהג ירושלים להקל לצאת ידי חובת קידוש וברכת המילה על כוס אחד. וכעין זה דייק בשו"ת כתב סופר (או"ח סימן קל"ט) בשם המגדל עוז.

אלא שתירוץ דחוק הוא, שהרי גם במילה לא נצטוינו מהתורה לברך וכל שכן שלא לברך על היין דוקא, וכבר הרגיש בזה בערוך השולחן (סימן רעא סעיף טו) שכתב שאפשר שגם הרמב"ם לאו דווקא נקט 'של תורה' אלא משום דכן הוא האמת בכאן דשניהם של תורה כתב כן והוא הדין בשני מצות דרבנן כיון דהטעם הוא דלא ליחזי עליו כמשא כמבואר טעם זה בדברי הרשב"ם (שם) ורש"י ותוס' בסוטה (דף ח' ע"א).
ולכאורה בשאלה זו תלויה מחלוקת הפוסקים המובאת בבית יוסף באו"ח סימן רעג אם מותר למברך על כוס של מילה לשתות מן הכוס קודם שעשה קידוש של שבת. שדעת הגהות מימוניות לאסור. ודעת הב"י להקל, ודעת הלבוש והב"ח להתיר רק אם שותה עוד רביעית.
ולענין הלכה הביא בשולחן ערוך (שם סעיף ה) הלכה זו בזה"ל, "כתבו הגאונים הא דאין קידוש אלא במקום סעודה, אפילו אכל דבר מועט, או שתה כוס יין שחייב עליו ברכה, יצא ידי קידוש במקום סעודה וגומר סעודתו במקום אחר. ודוקא אכל לחם או שתה יין, אבל אכל  פירות, לא".
וחלק עליו הרמ"א בהגהת הסעיף וכתב: "ולפי זה היה מותר למוהל ולסנדק לשתות מכוס של מילה בשבת בשחרית, אם שותין כשיעור [וזהו שיטת הב"י], אבל נהגו ליתן לתינוק [כדעת הגהות מימוניות הנ"ל האוסר לשתות מכוס ברכת המילה קודם הקידוש]", עכ"ל.
ובמגן אברהם (שם ס"ק י"ב) הביא את שיטת הלבוש והב"ח שצריך שישתה עוד כוס מלבד הכוס של קידוש והשתיה השניה נחשבת לסעודה.

לענין מעשה פסק מאור ישראל מרן הגר"ע יוסף בשו"ת חזון עובדיה (פסח, ח"א עמוד קכ"ז) לנהוג כמנהג ירושלים, לצאת ידי חובת כוס של מילה וקידוש של שבת בשתית רביעית יין מכוס אחת.
לעומתו העיד הגר"ש וואזנר בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן קל"ה) על מנהג קהילות האשכנזים כדעת הרמ"א להשקות את כוס ברכת המילה לתינוקות, ולערוך שוב קידוש במקום סעודה על כוס אחרת.
אלא שראיתי מי שכתב שיש שנהגו לקדש את השבת על כוס יין קודם הברית מילה, כמובא בשו"ת פרי השדה (ח"ג סימן ע"ה) בשם הגמהר"י מודרין זצ"ל ששמע מגדולי דורו שביום שבת קודש עשו קידושא רבה קודם המילה. והן אמת שמנהג זה תמוה ביותר, כי הנה כל אותם ראשונים העוסקים בשאלה אם מותר למברך לשתות מהיין קודם קידוש של שבת לא העלנו סברא זו, לקדש את השבת קודם הברית, ולאור המתבאר מראשית דברינו מסתברים דבריהם, כי מצות מילה גדולה יותר מכל מצוות העשה שבתורה, והיא קודמת לכל מצות התורה.

 

Comments