האם כלים שיצרו מחללי שבת צריכים טבילה

26.07.19

Question

שאלה:
האם כלים שיוצרו על ידי יהודי מחלל שבת חייבים טבילה?

 

Answer

תשובה:
הקונה כלי מתכת או זכוכית מחנות של מחלל שבת וכל שכן כלי שיוצר על ידי מחלל שבת לכתחילה יש מקום להחמיר להצריכו טבילה, אלא שהמקל יש לו על מי לסמוך. [כמובן שמדובר כאן רק בכלי שיוצר על ידו, אבל אם הכלי נוצר על ידי גוי לכו"ע חייב טבילה ובשפוט].

מקורות:
בסיום מלחמת ישראל במדיינים מצוה משה את העם לטבול את הכלים שלקחו להם לשלל מאת המדיינים בפסוק (במדבר פרק לא פסוק כג) "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים". וכך אמרו בגמ' עבודה זרה דף ע"ה ע"ב: תניא, הלוקח כלי תשמיש מן הנכרים אף על פי שמגעילן ומלבנן באור צריכים טבילה בארבעים סאה. מנא הני מילי, דאמר קרא תעבירו באש וטהר - הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת ואיזו היא טבילה וטעם לטבילה זו מפורש בירושלמי (עבודה זרה פרק ה' הלכה ט"ו) מפני שיצאו מרשות גוי לרשות ישראל.
והסתפקו האחרונים בשו"ת אבני נזר (יו"ד סימן י"ט) ובשו"ת תשורת שי (מהד"ת סימן ק"ג) בשו"ת דעת כהן (סימן רכ"ז) ועוד פוסקים אם גם כליו של משומד או מחלל שבת צריכים טבילה, לפי שהטעם של טבילת כלים הנלקחים מגוי מבואר בירושלמי מפני שיצאו מרשות גוי לרשות ישראל, ויהודי המחלל בשת בפרהסיה השליך מעליו 'קדושת ישראל' ולכך מצדד בשו"ת דעת כהן שכליו חייבים טבילה, וממשיך וכותב: "הא קיימא לן שישראל מחלל שבת בפרהסיא לא מקרי בן ברית ואע"ג דישראל מקרי לענין אם קידש בת ישראל מכל מקום לענין זה מיהא יש לדונו כעכו"ם".
אולם הגרא"י ולנדברג בשו"ת ציץ אליעזר ח"ח סימן י"ט (אות ו') והגר"מ שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב חיו"ד סימן ת"ג) הביאו בשם החתם סופר [וכך הובא בחידושי חתם סופר לשו"ע יו"ד (הנדפס מחדש סימן ק"כ ס"ק ט"ו)] שפשוט שאין חיוב להטביל כלים הנלקחים מיהודי מחלל שבת בפרהסיא, ולמד בזה ק"ו, שאם גופו לא צריך טבילה כשחוזר בתשובה אלא לחומרא כל שכן שכליו פטורים מטבילה.
ועיין שם בשו"ת ציץ אליעזר ח"ח סימן כ' (אות ג') שחזר לבאר הדברים ומסקנתו שם שכלים הנלקחים מן המומר אינם צריכים טבילה כלל.
והביא עוד שבשו"ת לבושי מרדכי (מהדורת תרצ"ז סימן רמ"א) מסתפק קצת גבי מומר לעבודה זרה, אבל לגבי מומר לחלל שבת בפרהסיא סובר שלא להצריך טבילה מכח ספק ספיקא, ספק דילמא הלכה כדעת הרמב"ן והרשב"א דהוא ישראל גמור בלי ספק, ואפילו למ"ד דקדושיו רק לחומרא ומדרבנן דילמא הלכה כדעת מהרי"מ בשם אור זרוע וכדעת החתם סופר דרק מי שנטמע בין הנכרים ויצא מן הכלל לגמרי חשוב מומר, אבל לחלל שבת בפרהסיא אין בו גזירת י"ח דבר והוא הדין לענין טבילת כלים עיי"ש.
לעומתו פסק בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סימן מ"ט) דלא מיבעיא במי שלא עזב את הדת לגמרי ורק שהוא מחלל שבת דאין כליו צריכים טבילה, אלא גם במומר גמור אין כליו צריכין טבילה דלא מצינו בשום מקום שהלוקח כלי תשמיש מן המומר שיהיו צריכים טבילה. ומנמק טעמו של דבר בכעין נימוקו של הבעל חדרי דעה, מפני שהרי בסוף מסכת עבודה זרה איתא דלענין טבילת כלים הנלקחים מן העכו"ם בעינן דוקא שיהיה דומיא דמעשה שהיה בכלי מדין והתם עכו"ם הוי ולא מומר, ועוד דכיון דבנותיו של מומר משמע דאינן אסורים משום בנותיהם כיון דמכל מקום מזרע ישראל הם, אם כל שכן וקל וחומר דכליו אינם נחשבים כלוקח כלים מן העכו"ם שיהיו צריכים טבילה עיי"ש. [ושוב מצאי שכך כתב הגר"א אברזל בשו"ת דברות אליהו (ח"ו סימן נ"ט) מסברת עצמו].
וכך מצינו להגר"מ קליין בשו"ת משנה הלכות (חלק ו' סימן קל"ז) שפסק שכלי מחלל שבת ומומר אינם צריכים טבילה והביא לזה ראיה מדברי הרמ"א בהגה [יו"ד סימן רס"ז] שכתב: "וי"א דמ"מ לכתחילה חוזרין ומטבילין אותו למעלה בעלמא", עכ"ל. ומפרש בשו"ת בית יוסף (אהע"ז סימן ס"ז) דאין צריך לברך על טבילה זו משום דהוא רק ממנהגיו. וכתב ממילא גם כליו לא אין צריך טבילה, ק"ו דאם הוא עצמו אין צריך טבילה מכל שכן שכליו אינם צריכים טבילה.
אולם הגר"מ שטרנבוך (שם) מסתפק בזה, וכתב שבודאי גופו לא צריך גירות כשחוזר בתשובה דאדרבא אין לנו להזכיר לו חטאיו אבל בזמן שהוא מחלל שבת בפרהסיא דיינו אסור ע"י שעשה עצמו כגוי מן הראוי שעלינו להחמיר לנהוג בו כגוי להצריך כלים הנלקחים ממנו טבילה. והביא שכן דחו בשו"ת דובב מישרים (ח"א סימן מ"ב) ובשו"ת אבני נזר (יו"ד סימן ק"ט) את סברת החתם סופר הנ"ל מכח קושיא זו. ומסיים שם ומיהו בארץ ישראל לא שמעתי מחמירין בזה והיינו טעמא שהם כעין תינוק שנשבה, ומסיים מדינא נראה להקל והמחמיר לעצמו יחמיר רק בכלי מתכת, דנסתפקו הפוסקים אם כלי מתכת חייבים טבילה מן התורה ולכן ספיקא לחומרא אבל כלי זכוכית שהוא ודאי מדרבנן והואיל ויש סוברים דכלים הנלקחים מן יהודי מומר לא צריך טבילה וא"כ הוי ספקא דרבנן לקולא ולהכי לא בעי טבילה בכלי זכוכית ודו"ק.
וכיו"ב כתב הגר"ש ואזנר שו"ת שבט הלוי (ח"ו סימן רמ"ה אות ג') "למעשה כדאי לחשוש לטבול על כל פנים בלי ברכה. וכן כשחוזר בתשובה, ומחלל שבת דדינו כגוי, דלהרבה דעות מהתורה הוא כגוי, ולרוב דעות רק מדרבנן, וגם אם הוא מהתורה אולי לא שייך טומאת גוי, על כל פנים הטבילה רק מחומרא בלי ברכה.
ועוד עיין בזה אריכות דברים בשו"ת שאלת שלמה (ח"ב סימן מ"ז). ובספר טבילת כלים (סוף פרק ג') ובשו"ת ציון לנפש חיה (סימן פ"ה) ובשו"ת נזר הקודש (חיו"ד סימן י"ז) ובשו"ת לב אריה (ח"ב סימן כ"ה) ובספר נחלת צבי (ח"א מהדו"ת עמוד קצ"ח) ובשו"ת חדות יעקב (סימן מ"ב) בשו"ת ישיב יצחק (ח"ג סימן כ"ג)
 

 

Comments