ברכת שעקר עבודה זרה

26.07.19

Question

שאלה:
בתחילת חודש ניסן תשעט התגלה אות ומופת בעיר פריז שבצרפת, שבשעת התחלת כינוס חיזוק לעידוד וחיזוק לומדי התורה על ידי איגוד בני הישיבות פרצה שריפה בכנסיית נוטרדם, שהיא מהכנסיות החשובות לנצרות. וכל זמן הכינוס האש כילתה ושרפה חלקים גדולים מפנים הכנסיה, ולמרבה הפלא עם סיום כינוס החיזוק הצליחו לוחמי האש לכבות השריפה. ושאלו בני הקהילה האם מצוה על כל אחד שעובר שם ורואה את הכנסיה בחורבנה לברך את ברכת שעקר עבודה זרה מהמקום הזה בשם ומלכות ?

 

Answer

תשובה:
העובר ליד כנסיית נוטרדם בפריז ורואה בחורבנה בהרס השריפה שכילתה חלקים גדולים ממנה צריך לברך בלא שם ומלכות ברוך שעקר עבודה זרה מהמקום הזה.

מקורות:
בגמרא מסכת ברכות (דף נד ע"א) שנינו: "תנן הרואה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו". מלשון המשנה משמע שדוקא על עבודה זרה שנעקרה בארץ ישראל מברכים. אולם הרא"ש (פרק הרואה סימן ו) הביא דברי הירושלמי (ברכות פ"ט ה"א) שמדבריהם עולה שאין כוונת המשנה למעט עבודה זרה שנעקרה בחוצה לארץ, אלא על עבודה זרה שנעקרה בארץ ישראל מברך בלשון 'מארצינו', ועל עבודה זרה שנעקרה ממקום אחר אומר ברוך שעקר עבודה זרה 'מהמקום הזה'.
אלא שבהמשך סוגיית הגמרא (שם דף נז ע"ב), "תנו רבנן, הרואה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו, וכשם שנעקרה מהמקום זה כך תיעקר מכל מקומות ישראל והשב לב עובדיהם לעבדך. ובחוצה לארץ אין צריך לומר 'והשב לב עובדיהם לעבדך'. רבי שמעון בן אלעזר אומר אף בחוצה לארץ צריך לומר כן מפני שעתידין להתגייר שנאמר (צפניה ג ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה", עכ"ד הגמרא.
דעת הטור (סימן רכד) לפרש שנחלקו רבנן ורבי שמעון בן אליעזר בעיקר הדין, אם מברכים ברכה זו בחוצה לארץ. שלדעת רבנן לא נתקנה הברכה אלא על עבודה זרה שנעקרה מארץ ישראל ולכן בחוצה לארץ אין מברכים אותה. ולרבי שמעון בן אלעזר מברכים אותה גם בחוצה לארץ. ולכן תמה הטור הרמב"ם שפסק להלכה בפרק י' מהלכות ברכות הלכה ט' כדעת רבי שמעון בן אלעזר שמברכים אותה גם בחוצה לארץ נגד דעת רבנן, הגם שקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והשיב בבית יוסף בתמיה על תמיהתו, שמלשון הגמ' משמע שלכו"ע מברכים אותה בחוצה לארץ, ולא נחלקו על סיום הברכה, אם מסיימים בחוצה לארץ בנוסח 'והשב לב עובדיהם לעבדך', שבזה דעת חכמים חלוקה על דעת רבי שמעון בן אלעזר שאין מברכים אותה. ומסיים, "ואפשר שרבינו [הטור] מפרש דכשם שעקרת נמי אינו אומר אלא בארץ שרובה ישראל, אבל בחוצה לארץ שרובם גוים לית לן בה אם תיעקר אם לאו". בדבריו מחדש הבית יוסף גדר חדש. שלכו"ע מברכים הברכה בארץ ישראל. ולכן לכו"ע מברכים הברכה בחוצה לארץ במקום שרובה ישראל. אבל בחוצה לארץ במקום שרובם גוים, יסכימו הרא"ש והרמב"ם שאין מברכים אותה.
והעיר בשו"ת דברי יציב (או"ח סימן פט- צ) שאכן בעין יעקב גרס בגמ' בדברי רבנן, "ובחוצה לארץ אין צריך לומר כן", בשונה מגרסת הגמרא שבפנינו שגורסים, "ובחוצה לארץ אין צריך לומר והשב לב עובדיהם לעבדך", ואפשר שבפני הטור עמדה גרסה זו שבעין יעקב. ולפי זה יראה שלדעת הטור אין מברכים הברכה בחוצה לארץ כלל, אפילו לא במקום שרובה ישראל. ומביא שכך היא דעת הרא"ה (בברכות דף נ"ד ע"א ובדף נ"ז ע"ב) שלדעת רבנן בחוצה לארץ אין מברכים אותה כלל. וכך כתב בשיטה להר"א אלשבילי (ברכות דף נ"ז ע"ב) בשם יש אומרים. ומביא שכך נראית דעת הראב"ן (בברכות סימן קצ"ח) שלא הביא ברכה זו, וכך מעלה בדעת הכל בו והאורחות חיים. ע"ש.
ונמצא לפי זה, שבפריז שרובה גויים לכו"ע, גם לדעת הב"י בפירוש דברי הטור והרמב"ם אין מברכים ברכה זו. אלא שלענין הלכה סתם מרן בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רכד סעיף ב) כלשון הרמב"ם שמברכים אותה בחוצה לארץ ואינו מחלק בין מקום שרובו ישראל למקום שרובו גוים. שכך כתב וז"ל: "הרואה מקום שנעקרה עבודת כוכבים, אם הוא בארץ ישראל, אומר: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שעקר עבודת כוכבים מארצנו. ואם הוא בחוצה לארץ, אומר: שעקר עבודת כוכבים מהמקום הזה, ואומר בשתיהן, כשם שעקרת אותה מהמקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות והשב לב עובדיהם לעבדך", עכ"ל. ומכאן שצריך עיון בשיטתו, אם דבריו בבית יוסף נאמרו אך בדעת הטור, אבל להלכה חזר בו ופסק כסתמות דברי הרמב"ם שמברכים הברכה בחוצה לארץ גם במקום שרובם גוים. או שגם את דבריו בשולחן ערוך יש לפרש כדרך שישב בבית יוסף את דעת הטור עם דעת הרמב"ם שאין מברכים אותה במקום שרובם גוים, ומכדי ספיקא לא נפקא.
עוד ספק עומד בפנינו אם הנצרות בגדר עבודת זרה שבית תפילתם יחשב כבית עבודה זרה עד כדי כך שנברך על עקירתה בשם ומלכות. כי אומנם הרמ"א ביו"ד סימן קמ"א (סעיף א) הביא דעת המרדכי להלכה שדין צלמים שמשתחווים להם כדין עבודה זרה. וכך העלה הלבוש (שם סעיף א) שצורת שתי וערב הנמצא בבתי כנסייתם ומשתחוים להם דינו כצלם ועבודה זרה, וכך העלה בשו"ת מנחת אלעזר (ח"א סימן נ"ג) והביא לזה מקורות מהרמב"ם ועוד פוסקים, וכך הסכימו רבים מגדולי הפוסקים שהנוצרים דינם כעובדי עבודה זרה, ויש שהחמירו עוד יותר וכתבו שאף שכתב הרמב"ם בפרק י"א מהלכות מאכלות אסורות (הלכה ז') שהמוסלמים אינם עובדי עבודה זרה, מכל מקום לבית תפילתם יש דין עבודה זרה, וכך העלה בשו"ת דברי יציב (או"ח סימן צ) והביא לזה ראיה מהפרי תואר (ביורה דעה סימן ד' ס"ק י"א) ותשובת הרדב"ז (ח"ד אלף קס"ג (צ"ב) לענין יהרג ואל יעבור באנסוהו לעבור לדת ישמעאל, וכל שכן הנוצרים ימ"ש. מכל מקום דעת מהר"י אסאד (בתשובותיו חלק יו"ד סימן ק"ע) להקל קצת והוכיח מכמה דוכתי שאין לנצרות ולצלמיהם דין עבודה זרה.
ועוד ספק נוסף עומד בפנינו, אם יש לברך רק על מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה לגמרי או גם על איבוד חלקים ממנה. כי בשריפה שפרצה בכנסיה אומנם עלו באש חלקים חשובים מפנים הבנין ואולם בית תפילתם, אבל רובו של הבנין על מקומו עומד. והדבר תלוי במחלוקת ראשונים, שבהלכות קטנות (ח"א סימן ר"ט) דייק מלשון נעקרה עבודה זרה שהמדובר הוא שבאו מלכים ונלחמו עד שעקרו העבודה זרה בחוזק יד ובחרפה עיין שם. ודעת היש אומרים שהביאו באורחות חיים ובכלבו שגם אם לא נעקרה לגמרי ורק נהרסה ונחרבה קצת מברכים, וכל שכן בנידון דידן שהמקום יצא מכלל פעילות.
על כן מחמת שלושת הספיקות הנ"ל העולים בפנינו, אם הלכה כדעת הרא"ה שאין מברכים אותה בחוצה לארץ, ואם הלכה כדעת הבית יסוף בדעת הטור שאין מברכים אותה אלא במקום שרוב ישראל, ואם הלכה כדעת המהר"י אסאד שאין לנצורת דין עבודה זרה, ואם הלכה כדעת הסוברים שאין מברכים אותה אלא כשנעקרה לגמרי, יש להורות הלכה למעשה שאין לברך ברכה זו על שריפת כנסיית נוטרדם בשם ומלכות.
וכיו"ב בזה פסק בשו"ת דברי יציב (או"ח סימן צ) בשאלה שבאה לפניו, שיש לברך את ברכת שעקר עבודה זרה מארצינו בלא שם ומלכות על שריפת חלק ממסגד אל אקצה, ומסיים וז"ל: "ובאמת כל כוונתי היה רק לאפוקי מדעת הפתאים והשוטים שציערו עצמם על השריפה שנשרפה תיפלתם ומכריזים על כך בריש גלי, וחוכך אני לומר שזה בגדר אביזרייהו דעבודה זרה לומר על זה שנשרפה ונתבזתה שמצטער על כך". ודבריו אלו צריכים להאמר גם בנידון שבפנינו ששמענו על אנשים מחשובי הקהילה היהודית שהביעו צער עמוק בריש גלי בקול גדול שלא נתבקש מהם, וצריך לעורר אותם על כך שטעו בדבר, ואדרבא לדעת הרמב"ם ועוד פוסקים היה נכון יותר לשמוח ולברך על כך את ברכת שעקר עבודה זרה מהמקום הזה.

 

Comments