שעון שמודד צעדים בשבת

02.08.19

Question

שלום הרב
אשתי קנתה לי שעון דיגטלי שמודד את הצעדים וגם את דופק הלב תוך כדי ענידה על היד, ואני רוצה לדעת האם מותר לי לענוד שעון כזה בשבת, כיון שהוא עובד לפי הצעדים שלי, יש לציין שהשעון מודד גם ללא רצוני ואיני יכול להפסיק אותו, ומה גם שאין מספר הצעדים ניכר על המסך אא"כ אני מדליק אותו?

Answer

שלום וברכה

תשובה:
יש מקום להתיר לענוד שעון כזה בשבת בפרט לבני ספרד ובלבד שאין מספר הצעדים ניכר על השעון בשבת ולא איכפת לך מזה, אלא עיקר ענידת השעון היא בשביל לראות את זמני השעה.

מקור: מובא במשנה בשבת ]קו, ב]:  צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו – חייב.
והנה הירושלמי [פי"ג סוף ה"ו] סבור שצידת צבי מחייבת רק כאשר מתכוון לצוד את הצבי. אולם, אם מתכוון לנעול את הדלת כדרך שאדם נועל את ביתו, הדבר מותר למרות שיודע שנועל גם בעד הצבי.
הרשב"א ]קז, א] הביא דברי הירושלמי הנ"ל וביאר דאם האדם מתכוון לנעול את ביתו, מותר לו לעשות זאת אפילו אם הוא מתכוון גם לצידת הצבי, והאיסור הוא דווקא כשמתכוון לצידת הצבי בלבד.
הר"ן על הרי"ף [שם] תמה על הרשב"א: "וכי מפני שהוא צריך לנעול את ביתו נתיר לו לעשות מלאכה בשבת".
 
הר"ן עצמו סבור, שאפילו אם אינו מתכוון כלל לצידת הצבי, אסור הדבר, שהרי זהו פסיק רישא, וגם הירושלמי מסכים לכך. לדעתו, הירושלמי מדבר על מקרה שהאדם סגר את הדלת ולא שם לב שיש צבי בבית - במקרה זה אין צורך לפתוח את הדלת ולשחרר את הצבי, אולם ברור שאסור מראש לסגור את הדלת ולצוד את הצבי.
סברת הרשב"א היא שפעולת צידה רגילה היא כשאדם תופס את החיה בידיו, כאשר אדם סוגר מלכודת, לכאורה היה צריך להיות פטור, שהרי זוהי רק פעולת גרמא, אולם, בכל זאת הוא חייב, כיוון שזו דרך צידה - כלומר זוהי דרך מקובלת לצוד.

לאור האמור, כאשר אדם עושה פעולה שאיננה כלל בגדר צידה, כגון סגירת דלת, אזי אין זה מעשה צידה כלל לדעת הרשב"אוממילא הדבר מותר, אלא אם האדם מתכוון אך ורק לצידה.
לאור דברי הרשב"א הללו, הובא בשו"ת שבט הלוי [ח"ט סימן ס"ט] באדם שהולך ברחוב, ואגב הליכתו נדלקת נורה. לפי הרשב"א, דבר זה בוודאי מותר, כיוון שהאדם עושה פעולה אחרת לגמרי - הליכה, ובדרך אגב פתאום נדלק אור, אך גם לפי הר"ן הדבר יהיה מותר, הר"ן אסר לנעול את הדלת משום שלאדם יש מודעות לצידה ואף נוח לו בצידת הצבי. אך כאשר האדם כלל לא מעוניין כלל בתוצאה האסורה, והפעולה עצמה שהאדם עושה אינה מלאכה, הרי שהדבר מותר לכולי עלמא.

לכן, כאשר אדם הולך ברחוב, ואיננו מתכוון כלל להדלקת אור, איננו מעוניין בהדלקת האור ואיננו עושה שום פעולה מיוחדת עבור הדלקת האור, הרי שפעולת ההליכה נחשבת כמנותקת לגמרי מהדלקת האור, והדלקת האור היא כמתעסק והדבר מותר.

המקרה שלנו, של שעון המונה צעדים, קל עוד יותר: במקרה שלנו, אמנם האדם שם על עצמו את השעון, אולם, האדם איננו מודע כלל לפעולת השעון. הוא יודע בשכלו שהדבר נעשה, אך לא רואה זאת ולא חש בכך בשעת מעשה. כאשר אין מודעות כלל לפעולה, והאדם אינו עושה שום פעולה מיוחדת כדי שהצעדים ימדדו, ולא עונד את השעון במיוחד כדי למדוד את צעדיו אלא מפני שזהו השעון שהוא רגיל לענוד, הרי שמצד איסור מלאכה בשבת הדבר אמור להיות מותר, ובפרט כאשר מדובר לכל היותר על איסור דרבנן (וכך מסתבר במקרה זה. מעין זאת כתב הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר, ח"א, סימן ל"ב) לגבי אזיקים אלקטרוניים. 

אמנם יש שרצו לאסור לעניד שעון כזה משום שאינו כבוד שבת או עובדין דחול, וגם שמא ילחץ על כפתור שעליו רגיל ללחוץ בימות החול וכפי שכתב בשו"ת אור לציון ח"ב, ולענ"ד אין דבריהם נראין כלל שהרי השעון ממראה חיצוני נראה כשאר שעונים ומהיכן נולד איסור עובדים דחול בכה"ג? ואם מדובר על שעון שרק מודד צעדים ולא רואים בו את השעה, בוודאי שאין להשתמש בו בשבת, שהרי הוא נועד רק למדוד צעדים.  

לסיכוםאם מד הצעדים משמש גם כשעון הנראה כל העת, ולא רואים את פעולת הצעדים על הצג, והאדם עונד את המכשיר כדי לדעת מה השעה ולא כדי למדוד את צעדיו, נראה שמצד הדין הדבר מותר, ויש כאלו שהחמירו מצד שנראה כעובדין דחול, ואין דברים נראין כיון שבחוץ השעון נראה כשאר שעונים ואין לנו לגזור גזירות חדשות מדעתינו.

Comments