האם אפשר לברך על חבר גוי ששמח בראייתו שהחיינו

02.08.19

Question

 שלום
האם אני יכול לברך ברכת שהחיינו על חבר גוי

Answer

שלום וברכה
תשובה: אם מדובר בחבר גוי שאתה שמח בו אתה יכול לברך ברכת שהחיינו.

מקור: היה מי שרצה לומר בפשטות שאין לברך על גוי אפילו הוא חבירו הטוב ושמח בו ברכת שהחיינו כיון שהעכו"ם אינם בכלל 'חבר' ואסור לברך עליהם. אמנם לענ"ד דברים תמוהים הם ואבאר:

מובא בגמ' ברכות [נח, ב] אמר רבי יהושע בן לוי הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, לאחר שנים עשר חדש אומר ברוך מחיה המתים.

והנה התוספות [שם ד"ה הרואה חבירו אחר וכו'] כתבו בשם ר"י שדוקא חבירו החביב עליו, אבל בענין אחר לא.
ורבינו יונה [על הרי"ף] דוקא בחבירו ששמח בראייתו אבל בשאר חבירים לא.
ומעניין שברמב"ם [הלכות ברכות פרק י] לא הזכיר עניין שיהיה חביב עליו אלא כתב כלשון הגמ' וז"ל: וכן הרואה את חבירו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו.
והנה בכ"מ הביא דברי התוס' הנ"ל דדווקא חבירו החביב עליו, אבל בענין אחר לא עכ"ל, והנה לכאורה היה נראה לומר בדעת רבינו ז"ל מדסתם ואמר חבירו סתם משמע דלא ס"ל כהאי חלוקא דהתוספות וכן הרי"ף ז"ל ג"כ נקט סתמא כדברי רבינו, אבל הרא"ש ז"ל כתב להדיא כדברי התוס' הנזכר, והכא מרן בכ"מ סתם לן רבי ולא ביאר בדעת רבינו היאך ס"ל, אלא הביא דברי התוס' בסתמא.

ובשו"ע באו"ח [סי' רכ"ה בס"א] פסק להדיא האי חילוקא דהתוס' והרא"ש, ואם נאמר דס"ל מר בדעת רבינו דלא כוותייהו קשה, דהיאך שביק לדברי רבינו והרי"ף ופסק כהתוס' והרא"ש, אלא לאו דכוונת מרן בדעת רבינו דס"ל כדברי התוס' ודעמייהו, והעתיק דברי הש"ס סתם, וכמו שנפרש דברי הש"ס כך נפרש בדעתו, ומה גם דהכא אזלינן בתר טעמא מידי דהוי ששמחה היא לו ונהנה בראיית חבירו לאחר זמן, וזה לא שייך וודאי אלא בחביב עליו, ומשו"ה לא הוצרך רבינו כ"כ לבאר, דממילא משמע, וגם הרי"ף גם כן כתב סתם ופי' על דבריו רבינו יונה דדווקא בחביב עליו עיין שם, ועדיו מתוכו דאזיל ומודה בהאי חילוקא וא"כ אפוא כולהו רבוותא בחד שיטה קיימי ופסק מרן בשו"ע הוא ככו"ע.

ומיהו מ"ש מרן בשו"ע בהאי לישנא והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו ע"כ האי מילת הרבה דקאמר נראה דלאו דווקא אלא כל שחביב ושמח בו, וגם התוס' והרא"ש ורבינו יונה ז"ל שביארו להאי חילוקא לא כתבו מילת הרבה אלא דמרן נמשך בזה אחר לשון הטור דנקט שם הכי ובוודאי דגם הטור גופיה לאו דווקא נקט לה שהרי איהו גופיה בקיצור פסקי הרא"ש כתב הרואה חבירו שחביב לו ושמח בראייתו ולא נקט כמ"ש בטור ודבריו לקוחים הם מדברי אביו א"כ וודאי דזה הלשון לאו דווקא הוא.

ואכן, בשו"ת יחוה דעת [חלק ד סימן יז]
פסק למסקנה בזה"ל: מי שלא ראה את חבירו במשך שלשים יום, והוא חבירו שחביב עליו מאוד, והוא הדין לאביו או רבו, או אחד מקרוביו, בנו או אחיו ובדומה, או אחת מקרובותיו כגון אשתו או אמו או בתו, או אחותו, כל שהוא שמח בראייתם, עליו לברך ברכת שהחיינו בשם ומלכות, אף על פי שהיה אתם בקשר טלפוני או בקשר של מכתבים בתוך שלשים יום.

מבואר כמעט בכל הפוסקים שהנקודה העיקרית היא עצם השמחה בראייה של אותו חבר, ואילו הנקודה של 'חבר' או לא 'חבר' היא לא מרכז הסוגיא, אלא בדרך כלל אדם שמח על חבר טוב, אבל לא שנאמר דאם אסור לי להיות חבר של פלוני אזי א"א לברך. והראייה דהאליה רבה והאשל אברהם נקטו להדיא שגבר יכול לברך על אשה ששמח בראייתה אפילו שהיא ערוה עליו.  ואגע עצמך כיצד הלה אוהבה, וכיצד בכלל מותר להביט בה? וכי זה גרע מחבר גוי? וכמות שאמרנו דיבר הכתוב בהוה כיון שבדרך כלל זו המציאות שרק חבר טוב הוא החביב עליך וכו'.
וכן הלא יש גמרות ערוכות שגוי נקרא חבר איתא בשבת [קנ, א] משנה - לא ישכור אדם פועלים בשבת ולא יאמר אדם לחבירו לשכור לו פועלים, אין מחשיכין על התחום לשכור לו פועלים ולהביא פירות, וכו'.

ובגמ' וז"ל: מאי שנא הוא ומאי שנא חבירו, אמר רב פפא חבר נכרי.
וראיתי בספר השיר והשבח שגם כתב שאין לברך שהחיינו על חבר גוי ולא זכיתי להבין דבריו, הלא הוא בעצמו נראה כסותר דבריו בספרו, בהלכה הבאה שכתב אחר זאת, גר צדק יכול לברך על אביו הגוי אם שמח לראותו כיון שסוף סוף זה אביו.

ומה טעם הוא זה? אם הוא אביו או לא. אם יכול להביט בפניו אז גם בגוי פשוט יכול לברך באופן שאינו רשע גמור שאסור להסתכל בפניו ולהתחבר אליו ואיך יברך?! ואם הטעם משום חברות כפי שהביא (השיר והשבח).
הלא, אם מדובר בגוי שאינו עובד ע"ז כגון גוי מחסדי אומות העולם מה הבעיה לברך עליו שהחיינו, הלא מרן כתב 'חבר שהוא שמח בו', ותו לא. הרי היו תנאים וגם אמוריים שהיו להם חברים גויים כגון רבי ואנטונינוס קודם שהתגייר וכן האמורא שמואל היה לו חבר בשם 'אבלט' שהיה גוי, וכן להרמב"ם היה חבר גוי ועוד רבים כאלה.

למסקנה נראה שאם מדובר בחבר גוי ששמח בו שפיר יכול לברך עליו שהחיינו וכן נראה סתימות דברי השו"ע.
 

Comments