המתנה שש שעות לאחר אכילת פיצה

09.08.19

Question

שלום
האם אחרי אכילת פיצה צריך להמתין שש שעות כמו אחרי אכילת בשר, כך שמעתי האם זה נכון, יש לציין שאנחנו בני ספרד?

Answer

שלום וברכה
תשובה: בני ספרד אינם צריכים להמתין שש שעות אחר אכילת פיצה וה"ה לכל שאר מוצרי חלב.

מקור:
 מובא בגמ' חולין [קה.]. אמר מר עוקבא: "אנא, להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא, ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא  אכילנא" [מר עוקבא אמר שבדבר זה הוא כחומץ בין יין, שאילו אביו כשהיה אוכל סעודה בשרית עתה, לא היה אוכל גבינה עד למחרת מעת לעת, ואילו הוא אינו מחמיר כל כך אלא ממתין רק עד הסעודה הבאה ואוכל גבינה].
בדין זה, מצאנו מחלוקת גדולה בדברי רבותינו, מהו שיעור הזמן שבין סעודה לסעודה:

שיטת התוס' – "סעודה לסעודה" אין הפרוש מסעודת שחרית לסעודת ערבית, אלא אפילו אם סילקו את השולחן מיד ובירכו - מותר לאכול מאכלי חלב, היות וזה נחשב לסעודה אחרת, וכן פסק המרדכי בשם הראבי"ה וכן דעת רבנו חננאל.
רבנו תם, בה"ג, הרז"ה ור"א ממיץ – מיד אחר סעודה בשרית, אם קינח את פיו ורחץ את ידיו חשוב כסעודה אחרת.
דעת רוב הראשונים [ובכללם הרמב"ם, העיטור, האו"ח, הרשב"א, הריטב"א, המאירי, הר"ן הטור ועוד] זמן "סעודה לסעודה" הוא שש שעות [יש לציין, שברמב"ם כתוב "כשש שעות", ויש נ"מ בזה בפוסקים למי שמסופק אם עברו שש שעות משעה שאכל בשר].

הפרי חדש – כתב שאין הכוונה לשש שעות ממש אלא רביע היום הוא מסעודה לסעודה, פרוש, בימות הקיץ שהיום ארוך ימתין שש שעות ואילו בימות החורף שהימים קצרים ימתין כארבע שעות שהימים קצרים.

בזוהר הקדוש – פרשת משפטים, כתוב שיש להמתין שעה אחת ואין חילוק בין אם אכל בשר קודם או להיפך [הביאו רבנו הגר"א].
להלכה, פסק מרן השו"ע [סימן פט סעיף א'] כרוב ראשונים, שיש להמתין שש שעות אחר אכילת בשר כדי לאכול מאכלי חלב, ואין חילוק בין אם אכל בשר בקר או בשר עוף. בטעם מה שקבעו רבותינו להמתין דוקא שש שעות בין אכילת בשר לחלב, נחלקו רש"י והרמב"ם בזה:

לדעת הרמב"ם – עד שש שעות יש לבשר הנכנס לבין השיניים שם "בשר". ולאחר מכן הוא נחשב כפרש בעלמא ואין עליו שם בשר לעניין אכילת חלב אחריו. לכן, בתוך שש שעות אם יאכל גבינה יש חשש שהבשר שבין שיניו יצא ויתערב עם הגבינה ונמצא אוכל בשר בחלב.
לדעת רש"י – עד שש שעות טבע הבשר למשוך טעם בפה [בחיך] ורק לאחר שש שעות פג טעמו.

ישנם כמה נפקא מינות בין השיטות: א- אם אינו בולע את הבשר אלא רק לועסו, כגון שרוצה להאכילו לתינוק, לדעת הרמב"ם צריך להמתין שש שעות לאכילת גבינה, שסופו של דבר ישנם חתיכות בשר בין שיניו, משא"כ לרש"י אינו צריך להמתין כלל כיון שלא בלע אין הטעם נשאר בחיך. ב – אם נמצא בשר בין השיניים אחר שש שעות ובלע אותו, לדעת הרמב"ם הרי זה בלע פרש בעלמא ומותר בחלב מיד, לדעת רש"י צריך שוב להמתין שש שעות. ג – אם בלע חתיכת בשר ללא לעיסה, לדעת רש"י ממתין שש שעות, לדעת הרמב"ם אינו ממתין כלל. ד – אם אכל חתיכת שומן בשרי, לדעת רש"י ממתין ולרמב"ם אינו ממתין. ה – אם אכל בשר ע"י שיניים תותבות ואח"כ הסירם, לרמב"ם אינו ממתין, ולרש"י ממתין. ו – אם אכל גבינה מתולעת [דרכה של גבינה זו להשאיר טעם ארוך בחיך] לרמב"ם אינו ממתין, ולרש"י ממתין. ז – אם ניקר שיניו אחר אכילה היטב, לרמב"ם ממתין ולרש"י ממתין,  [וכן ישנם עוד נ"מ על זה הדרך].

להלכה - פסק הש"ע שיש לחוש לשתי השיטות לחומרא, וכן פסקו הש"ך והט"ז, וכן נראה דעת הרמ"א בסעיף ג'.
אמנם, כל האמור לעיל אינו אלא אחר אכילת בשר, יש אחורנים שרצו לומר דכמו שטעם הבשר נמשך בחיך זמן רב ה"ה לכל מיני סוגי גבינות כמו אותם הנמצאים בפיצהולכן החמירו להמתין שש שעות [כך מורים בשם הגרי"ש אליישיב זצ"ל ועוד] אמנם בני ספרד לא החמירו על עצמם בכך, וכן פסק בילקוט יוסף ביו"ד סימן פט' יעוין שם.

Comments